במרכז הרפואי בילינסון בוצע לראשונה הליך ניתוחי חדשני: אישה שסבלה ממחלה של קרנית העין, שגרמה לה לאבד את הראייה, חזרה לראות בעקבות ניתוח נדיר מאוד ומורכב המבוצע במרכזים בודדים בעולם. במהלך הניתוח השתילו בעינה של האישה שן שנעקרה מפיה ולתוכה הוחדרה קרנית מלאכותית עשויה מחומר פלסטי. בעקבות ההשתלה החדשנית, האישה חזרה לראות, מסר הבוקר (ה') בית החולים, שטוען שפרוצדורה זו נעשתה לראשונה בישראל.

ההליך כלל שני ניתוחים שארכו שמונה שעות כל אחד. ביצעו: רופאי מערך עיניים בשיתוף עם רופא מהמחלקה לכירורגיית פה ולסת, שנסעו ללמוד את השיטה במרכז רפואי בשווייץ. במקביל, המומחים באותם תחומים מבית החולים האוניברסיטאי בשווייץ באו לישראל לקחת חלק בניתוח הראשון.

ההליך הרפואי OOKP - Osteo-Odonto-Keratoprosthesis כולל שני ניתוחים הנערכים בהפרש של מספר חודשים זה מזה. הראשון, עקירת שן והחדרת קרנית מלאכותית לתוכה ליצירת יחידת שן-קרנית. בהמשך השתלת השן עם הקרנית בלחי המטופלת וכך בשלב זה בוצעה כריתה של חלק מהלסת הכולל עצם, שן ורקמת חניכיים.

לאחר מכן ביצעו הרופאים "פיסול" של חלק הלסת שנכרת, על פי צורת וגודל העין, וקדחו חור זעיר בשורש השן, בקוטר 3 מ"מ. לחור זה החדירו קרנית מלאכותית עשויה מחומר פלסטי. כך נוצרה מעין יחידה של שן-קרנית, שאותה יוכלו בהמשך להשתיל בעין הפגועה.

היתרון שבשימוש בשן כבסיס במקום בטבעת קשיחה, כפי שנעשה בהשתלת קרנית מלאכותית רגילה, הוא בכך שהגוף מזהה את השן כגוף עצמי ולא כגוף זר ולכן איננו דוחה אותו ולא פולט את השתל.

בהמשך השתילו הרופאים את יחידת השן-קרנית שיצרו בלחי המטופלת מתחת לעפעף, במטרה ליצור כלי דם חדשים שמבטיחה אספקת דם ליחידת השן-קרנית הממשיכה להיות רקמה חיה, גם לאחר ההשתלה בעין. השן-קרנית הושארה בלחי המנותחת במשך שלושה חודשים.

הניתוח השני כלל הוצאת יחידת ה"שן-קרנית" מלחי המטופלת והשתלתה בעין הפגועה. הוא בוצע שלושה חודשים אחרי הניתוח הראשון. הרופאים הוציאו את יחידת השן-קרנית מהלחי של המטופלת יחד עם כלי הדם שנוצרו סביבה. בניתוח המורכב הזה, שגם הוא ארך כשמונה שעות, "ניקו" הרופאים את עינה הפגועה של המנותחת כהכנה להשתלה. בשלב הסופי, השתילו את היחידה עם הקרנית המלאכותית בעינה.

ד"ר איתן לבני, האחראי על  שירות הקרנית במערך העיניים ב"בילינסון", שהוביל את הניתוחים, מסר: "ניתוח זה שמור לחולים במחלות קרנית קשות, להם לא ניתן להשתיל קרנית מן החי והם למעשה עיוורים לגמרי בשתי העיניים. עד כה בישראל לחולים אלה לא היתה תקווה כיוון שלא היתה דרך להשיב את ראייתם. כיום בניתוח הזה ניתן, פשוטו כמשמעו, להחזיר ראייה טובה לעיוורים אלה. הניתוח מורכב מאוד ומסוכן, מהווה אתגר ודורש ידע רב, אלא שתוצאותיו לרוב מצוינות.

"אני אישית חש סיפוק אדיר על שהצלחנו להחזיר לאישה את הראייה, כנגד כל הסיכויים. זה היה שווה את כל השעות הרבות שנדרשו כדי ללימוד את ההליך, התכנון הקפדני שלו והביצוע באופן מקצועי ומוצלח. נמשיך לבצע ניתוחים כאלה לעיוורים הסובלים ממחלות קרנית קשות ואינם מתאימים להשתלה רגילה".

ד"ר יפתח יסעור, מנהל תחום הפלסטיקה של העין (אוקולופלסטיקה) והמרכז לגידולי עיניים  בבית החולים, הוסיף: "הליך הכולל שלב שבו כאילו מגדלים שן בתוך הלחי, ובהמשך מכניסים לתוכה קרנית מלאכותית ומשתילים בעין, דורש התארגנות והיערכות ברמה של מבצע צבאי ממש.

"אין ספק, נפלאות גוף האדם, בשילוב עם רפואה ברמה הגבוהה ביותר וצוות שלא מוכן לוותר, מייצרים שיא חדש ביכולות שלנו לתת מענה לאנשים הסובלים ממחלות קרנית קשות. לכבוד היה לי להיות חלק מהצוות המסור והנחוש הזה שביצע את ההליך".

ד"ר דרור אלון, סגן מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסת, אמר: "אני שמח וגאה להיות חלק מהצוות שביצע הליך רפואי שנשמע כמעט בדיוני אבל החזיר לעיוורת את היכולת לראות. זו המשמעות של להיות פורץ דרך - לחשוב מחוץ לקופסה ולהשתמש במיומנויות וביכולות הקיימות, עד לקצה".

פרופ' אירית בכר, מנהלת מערך העיניים ב"בילינסון", מסרה: "זו שיטה ייחודית ומורכבת ביותר המבוצעת כיום, כפי שידוע לנו, במרכזים רפואיים בודדים בעולם. כמרכז מוביל בתחום השתלות הקרנית בארץ, התחלנו עתה לבצע את הניתוח הזה שהוא הפתרון היחידי עבור מטופלים הסובלים מבעיות קרנית קשות, להם לא ניתן להציע השתלת קרנית סטנדרטית. אני גאה לעמוד בראש מערך עם יכולת להוציא לפועל תהליך מורכב שכזה ועל כך שמעתה נוכל להרחיב את מעגל האנשים כדי להצילם מעיוורון, שהרי זו שליחותינו".